בתור מי שראתה מאות עסקים מתחילים, אני רואה שוב ושוב את אותן טעויות מיתוג יקרות. זה לא אשמתכם, אף אחד לא מלמד את זה בבתי הספר…
בכדי להפוך למותג יש לנהוג בחכמה מהרגע הראשון שהעסק נפתח, ולצערי רבים עושים טעויות קריטיות, כבר בהתחלה, שמונעות מהן, או מעכבות אותן מלהפוך למותג.
הנה הרשימה המלאה:
מתחילים למתג בלי אסטרטגיה
רצים לגרפיקאית שתכין לוגו לפני שמדייקים מי הלקוח, מה כואב לו, ולמה דווקא אתם. התוצאה? עיצוב יפה שלא מדבר ללקוחות הנכונים.
הלוגו של אנג'לה אלקסלסי המקורי היה יפה מאוד! ברור שגרפיקאית מקצועית עבדה עליו. הוא מאוזן ויוקרתי. הבעיה שבלי אסטרטגיה נכונה והיכרות עם קהל היעד הוא מפספס בענק את כל מטרתו. קהל היעד הן נשים שמוותרות על עצמן, שחיות במילכוד של נתינה אינסופית וחוסר הגשמת הייעוד של עצמן. השם אנג'לה בלוגו חוטא לעיקר, כי הדגש צריך להיות על הלקוחה ועל מה שהיא עוברת ולא על המנחה. אנג'לה קוראת להן לעבור מסע של העצמה שיגרום להן לצמוח ולפרוח. בדגש על הרגשות, הלב. שינינו את השם שיתאים, השתמשנו בצבעים שמשדרים רוחניות ונפש, והאיור של האשה מעביר את המסר ללא מילים נוספות.
הלוגו הישן של גת ישראל התאים לקהל התימני שצורך עלי גת ללעיסה, הוא שמרני עם עיטורים מזרחיים. קהל היעד של המוצר הן נשים צעירות שרוצות לרדת במשקל. המוצר עצמו מוגש כשקיות תה שמדכאות את התיאבון וכך יורדים במשקל. נבחר פונט צעיר, צבע ירוק צעיר שמשדר תנועה, ושקיות התה מעבירות מסר חזק של מוצר פיזי שמקבלים עם הרכישה, וזה מעודד רכישה. הלקוח העיד שאחרי שינוי הלוגו ועיצוב האתר בהתאם המכירות שלו קפצו ב150%.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
אלון כהן עושה סדנאות חינוך פיננסי בתיכונים, הייחודיות שלו היא המשחקים, היצירתיות והכיף שהוא מביא לכיתה. השם "אלון כהן" הוחלף כי המטרה היא לבנות מותג של סדנאות בכל בתי הספר בארץ, שבו יהיה הרבה מדריכים. חיפשנו שם שיעביר את המסר של הכיף ושל הצעירים. חכם בכיס, על משקל חכם בשמש משדר גם "נוער" וגם מביא את הפן הכספי- הכיס. נבחרו צבעים מגוונים שמצד אחד מעבירים מסר של כיף ומצד שני לא ילדותיים, כי זה נוער. גם המילה "חווייתי" נוספה לתג ליין.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
כדי להפוך למותג חשוב שיכירו את השם של העסק. לכן הלוגו צריך להיות בפשטות- השם של העסק בגדול. החברה ביקשה לשים דגש יותר על אחזקת הבית ולכן הטרקטור ממש לא מתאים, הוא מכוון יותר לקבלנים ולא לקהל הפרטי. השתדלנו לשמור על הצבעוניות שהייתה, כי מכירים את העסק כבר הרבה שנים עם הצבעים האלו, החלפנו לפונט מעודן יותר המשדר סטייל- מתאים לעיצוב הבית.
בוחרים שם גרוע לעסק
ראשי תיבות של הילדים או שם שלא אומר כלום… במקום שם קליט, ברור ומובן. זה נכון גם לגבי תג-ליין וסלוגן.
שם העסק יכול להשפיע מאוד על השיווק למשך שנים רבות. כואב לי לראות בעלי עסקים שבוחרים שם בלי מחשבה, רק מתוך "הבטן", מחפשים שם שקשור לילדים שלהם, לאיזה חלק רגשי בחייהם, והם מפספסים את עניין השיווק. השם עשוי לגרום לאנשים להבין מיד במה אתם עוסקים ואיך תוכלו לעזור להם.
מתעלמים מהאלטרנטיבות של הלקוח
אם אתם לא יודעים מה האופציות האחרות של הלקוח, איך תדגישו למה אתם עדיפים?
לפני שניגשים למתג את העסק חייבים להכיר את השטח, להכיר את הלקוחות, לדעת מה האלטרנטיבה שלהם אם לא יקנו אצלכם, לדעת במה אתם יכולים לבדל את עצמכם.
למשל: חנות מחשבים וסלולר בבנימין נותנת שירות עד הבית בייחס למתחרה שלה שלא עושה את זה… אז הכנו פלייר שמדגיש את היתרון הזה.
מתעלמים מהרגש של הלקוח
אנשים קונים כי כואב להם. הרגש קריטי במיתוג – בשם העסק, בצבעים, במסרים. עסק שלא נוגע ברגש, לא נוגע בארנק.
למשל: עסק לטיפול פצעי הנקה שנקרא "פרפקט מאם", מתייחס לרגשות האשם של האם שלא יכולה להניק
מדברים על עצמכם במקום על הלקוח
"אני מאמנת מוסמכת עם 10 שנות ניסיון…" – ללקוח לא אכפת! הוא רוצה לדעת "מה יצא לי מזה?"
למשל- במקום לכתוב אדריכלית לרישוי עסקים – נגמרו העיכובים- התרי בניה במהירות.
תחשבו על יזם שעובר שוב ושוב בכביש ורואה את החנות הזו, אמנם יש לו אדריכל שמטפל לו בהיתרי בניה, אבל כשהוא רואה את הפרסומת עם הדגש על – נגמרו העיכובים, התרי בניה במהירות- יש סיכוי שהוא ירים טלפון.
משקיעים בשיווק בלי לעשות מיתוג
מפרסמים כל פעם בצבע אחר, בצורה אחרת, בלי קו אחיד. התוצאה: הלקוח מבולבל, אתם עובדים קשה יותר, ומבזבזים כסף בפרסום לא אפקטיבי. לעשות שיווק בלי מיתוג זה כמו לבנות בית בלי יסודות, הוא עלול להתרסק.
2 עסקים של מזון שמכרו בדיוק באותו מתחם, עם אותו קהל יעד. שניהם פנו אליי שאעשה להם פרסומים. בעל הקייטרינג לא רצה לוגו, וכל פלייר רצה שיהיה שונה וחדש, ואילו הפיצה מקפידה על מיתוג עקבי, צבעים, נראות – תמיד אותו דבר. לקוח מקבל פלייר בווצאפ, ומגיע לרכוש, והכל נראה באותו סגנון.
הקייטרינג לא מוכר שם יותר, הפיצה מחפשת זכיינים…
משקיעים בתדמית במקום בשיווק
עם כל הכבוד למיתוג (ויש כאמור הרבה כבוד!), צריך להשקיע בהלימה לגודל העסק. אין צורך באתר בעשרות אלפי שקלים כשאין לכם עדיין מערך שיווק שיצדיק את ההשקעה. אז נכון, חייבים מיתוג, לוגו, חומרים שיווקיים ראשונים, אבל תשקיעו (כסף וזמן) לפי גודל העסק/ החברה.